חשבתי שאולי אגיד שלום בכל זאת, שלא תחשבו שנעלמתי.
נובמבר התחיל אצלי עם פרוייקט הכתיבה המטורף שמילא אותי בהתלהבות אדירה אבל לא, אני לא מסוגלת להמשיך בקצב מטורף כזה במשך חודש שלם. הגעתי לכ-18,000 מילים תוך פחות משבועיים ואז ברח לי האדרנלין ומצאתי את עצמי מרגישה שפוכה לגמרי והחלטתי שלא, זה לא שווה את המחיר הזה. שפיות דעתי יקרה לי מדי. אני לא מפסיקה לכתוב, כן יש בכוונתי לסיים את כתיבת הרומן שהתחלתי, אבל לאט לאט.
חוץ מזה המחשב שלי משגע אותי לאחרונה ויום אחד, לא יודעת למה, עלה בדעתי פתאום שבעצם אולי יש דברים שאני יכולה לעשות כדי לשפר את התנהגותו – כמו למשל לפנות מקום על הדיסק הקשיח. (וידוי: לא ידעתי שדיסק מלא עלול להשפיע על תפקוד המחשב. עדיין מאד מוזר בעיני שזה ככה, אבל התחלתי בפרוייקט פינוי מקום: העתקתי הכל לדיסק חיצוני, והתחלתי בהדרגה להעתיק דברים גם לגוגל דרייב ואז למחוק מהמחשב. לא רוצה למחוק כשהחומר נמצא רק במקום אחד, וחוץ מזה אם אני שמה את התמונות שלי בגוגל דרייב זה אומר שהן נגישות לי כמעט כאילו הן על המחשב שלי.) (וגוגל דרייב ממש נחמד! אני אוהבת שהוא מאפשר לי לארגן דברים בתיקיות ותת-תיקיות כאוות נפשי, ומאד אוהבת שאפשר לצבוע אותן בצבעים על פי בחירתי.) (אבל מה, באיזשהו שלב לא יספיק לי המקום שהם נותנים לי בחינם. מה לעשות, מאז שהתחלתי לצלם, אני צורכת הרבה מאד זכרון.)
בחוץ יש עדיין קצת סימני סתיו, עצים צבועים בזהב, עלים צהובים פזורים על המדרכות. אבל המטפס של השכנה כבר מזמן איבד את העלים האדומים היפהפיים שלו. שמחה שהספקתי לצלם לפני שהיופי הזה נעלם. (כן, הוא טיפס מעבר לגדר ונכנס לחצר שלנו. על פלישה כזאת אנחנו לא מתלוננים…)
מה שאני ממש לא אוהבת בעונה הזאת זה החושך המוקדם. השמש שוקעת עכשיו קצת אחרי ארבע, והחושך של אחה"צ מרגיש מוזר, כאילו לילה פתאום. אתמול יצאתי לסופר וחזרתי אחרי חמש, וממש היה לי קשה לשכנע את עצמי שעוד לא הגיע הערב. (מצד שני, כן היו סופגניות בסופר, סופגניות אמיתיות עם ריבה אדומה. כך שאני מרגישה מוכנה לחנוכה.)
וחוץ מזה, בלי שום קשר לכלום, שמעתי אתמול בלילה את החדשות על אריק איינשטיין ו… כל כך קשה לעכל – הוא היה חלק כל כך אינטגרלי מהכל… כמו פלאפל, כמו פיצוחים, כמו חומוסצ'יפסלט, אני לא מדמיינת את הארץ בלי שירי אריק איינשטיין.
"סע לאט" אהוב עלי במיוחד כי אני מאד בעניין של קצב איטי, ואוהבת לתת למחשבות לרוץ.
דּוֹדָשְלָהּ 
השלכת ממש מקסימה.
החושך המוקדם מטריד גם בארץ…
ומותו של אריק איינשטיין מאוד מעציב. יהי זכרו ברוך :-)