היום יום חופש כאן, והייתם חושבים שיום חופש בסוף מאי זה אומר ברקבקיו בחוץ או משהו, אבל באנגליה זה ממש לא ככה. בחוץ השמיים אפורים, והגשם מטפטף לו ומשקה את הגינה ואת כסאות הפלסטיק שהוצאנו מאחסון לאחרונה כשהיו כמה ימים שהרגישו כמו תחילת קיץ. (תחילת קיץ אנגלי, כלומר: עלינו ל-18 מעלות…)
לפני כמה ימים צילמתי את הכסאות הרטובים כשהיה יום אביב טיפוסי – תערובת של גשם ושמש, וכשהשמש חוזרת אחרי הגשם זה פשוט נפלא, ממלא אותי בשמחה כזאת שאני לא חושבת שהשמש בארץ אי פעם גרמה לי להרגיש, כי כאן השמש (בדרך כלל) לא מבשלת אלא מחממת, ומחזירה תחושה של חיים אחרי האפרוריות המדכאת. את האפרוריות הזאת אני לא חושבת שאי פעם חוויתי בארץ, ולכן גם לא הכרתי את השמחה כשהשמש מגרשת את האפור.
(אם אתם תוהים מה זה הדבר הזה בפינה, בצבע תכלת עם ברז למטה – זה מיכל לאיסוף מי גשם. אנחנו משתמשים במים האלה להשקיית הגינה – זו דרך לחסוך במים, וחוץ מזה אני מבינה שהצמחים מעדיפים מי גשם.)
דּוֹדָשְלָהּ 
בזכות הגשם כל השנה אנגליה ירוקה כל השנה…
לאסוף מי גשמים זה רעיון מצוין
כן, אני משתדלת להזכיר לעצמי לפעמים, תוך כדי קיטור, שיש צדדים חיוביים לגשם הזה :)
בגלל שאני כל כך אוהבת שמש וכל כך סובלת מקור ומאפרוריות, אני מצליחה גם בארץ לשמוח בשמש – בחורף כשהשמש חוזרת אחרי גשם ובעיקר בעונות המעבר. וכך, למרות שאני מתה על הבריטים ועל ההומור שלהם, נראה לי שלא הייתי שורדת מגורים באנגליה.
מאחלת לך שבת נהדרת
♥
את והאחיינית שלי – שתיכן לא הייתן שורדות באנגליה :-)
אני אוהבת שמש, אבל לא את שמש הקיץ הישראלית… אביב בארץ ממש מתאים לי :-)
ואצלינו כל כך חם… אני מתגעגעת לחורף ולגשם!
מבינה ללבך… ועוד רק יוני…