בראשית ברא אלוהים… כמה פעמים קראנו את הפסוק הזה מאז כיתה א' (או ב'? נדמה לי שזה היה בכיתה ב' בעצם שהתחלנו ללמוד תורה) ולעומת זאת, כמה פעמים ישבנו וחשבנו על מה שכתוב שם? כמו אבא ואמא, כמו אוויר, אלוהים תמיד היה שם, ברקע, והניסוח המוזר הזה תמיד היה שם ו… מי חושב על זה בכלל? על זה שיש לנו פה שם עצם ברבים עם פועל ביחיד?
אוקיי, אני בטוחה שהרבנים חשבו על זה והמציאו פרשנויות, כדרכם. אבל אני מעולם לא הייתי בקטע של לקבל את מה שהרבנים אומרים כתורה מסיני. אני קוראת ורואה מה כתוב, ושואלת את עצמי (ואת אלוהים) מה הולך שם.
בראשית ברא אלוהים – למה לא "האל" או "האלוה"? ואם אלוהים הוא ברבים, למה הפועל ביחיד? הניסוח המוזר הזה – בוודאי הוא מיועד להצביע על משהו בעל משמעות, משהו שחשוב שנבין.
יש לנו עוד רמזים בהמשך הפרק. רוח אלוהים מוזכרת שם. ואלוהים מדבר… עם עצמו? "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" – מה קורה שם? מי זה ה"אנחנו" הזה?
ואיך כל זה מתיישב עם פסוק אחר שאנחנו מכירים היטב מילדות, איך זה מתיישב עם קריאת שמע? "ה' אלוהינו ה' אחד" – מה קורה פה?
אחד – כמו שכתוב שאיש ואשתו הופכים ל"בשר אחד". המילה "אחד" מדברת על אחדות. לא כתוב שם "יחיד". ה"אלוהים" שברא את העולם הוא לא אלוה יחיד, בודד וגלמוד. ה"אלוהים" שברא את העולם הוא אחדות. זה שהפועל שמתייחס אליו הוא ביחיד – זה מצביע על האחדות הזאת, על אחדות דעים מוחלטת, על זה שהם פועלים יחד. מטרת ה"שמע" היא להזכיר לנו שהאלוהים שלנו הוא לא כמו האלילים של העמים האחרים שהיו אז סביבנו, שכל אחד מהם היה לו האופי שלו והג'וקים שלו, כל אחד מהם עשה מה שבא לו, הם אפילו רבו ונלחמו ביניהם! עובדי האלילים היו צריכים לחשוב: מאיזה אל אני צריך לבקש עזרה במצב הזה? האם הבעיות שלי הן מפני שלא פייסתי את אל השמש? או אולי, מכיוון שאני יודע שפייסתי את אל השמש ובכל זאת יש לי בעיות, אולי אני צריך להתחנן בפני אל הירח? או אל הים? או אל הרעם? בראשית א' אומר לנו בבירור שלא, אלוהים ברא הכל ושולט גם בשמש וגם בירח ובהכל. וקריאת שמע מזכירה לנו את מה שאנחנו רואים לכל אורך הדרך, שאלוהים הוא אחד, הוא מאוחד, הוא לא יחיד ובודד אלא רבים אבל הם פועלים יחד!
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו – מי זה ה"אנחנו" הזה? אלוהים – האב, הבן (שנקרא גם "הדבר") והרוח. את הרוח אנחנו רואים כבר בתחילת בראשית א' – ויש המוני אזכורים בהמשך התנ"ך, על אנשים שה' שפך עליהם את רוחו והם התנבאו. (והנביא יואל דיבר על אחרית הימים, הזמן שבו ישפוך ה' את רוחו על כל בשר.) (וכן, אני מאמינה שהזמן הזה כבר הגיע!) והדבר? הבשורה עפ"י יוחנן מתחילה כך: "בראשית היה הדבר… הכל נהיה על ידיו, ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה." ואנחנו רואים בבראשית א' שהבריאה מתבצעת ע"י דבר אלוהים – ויאמר אלוהים… ויהי… יוחנן ממשיך ובפסוק 14 מתאר את מה שקרה לפני כאלפיים שנה: "הדבר נהיה בשר ושכן בתוכנו". ישוע המשיח, שאחד התארים שלו הוא "בן אלוהים", הוא גם דבר אלוהים, שהוא חלק מהאחדות הזאת שמופיעה כבר בבראשית א'1 – אלוהים ברבים, כולל הדבר וכולל הרוח, מבראשית.
כן, אני יודעת שזה קצת מסובך לעכל. אבל מצד שני, מהרגע שראיתי והבנתי את זה, זה נראה לי ברור כשמש. מאחלת לכם שגם אתם תבינו, בעזרת רוח אלוהים.
דּוֹדָשְלָהּ 
פרשנות מעניינת אבל לא מקובלת עליי. בתורה אלוהים נקרא בכמה שמות שונים בהקשרים שונים – אלוהים, יהווה, יי.
לערוב ההתיחסות אליו היא כאל "אל אחד" לעיתים כרבים ולעיתים (נדירות) בלשון נקבה.
לדעתי מדובר בשאריות מסיפורי אלילים שנכנסו לתנ"ך.
פרשנותו של אריך פון דניקן (מרכבות האלים) לפיה הריבוי נוגע לצוות החוצנים שעסקו ב"הנדוס" האדם והעולם שכנעה אותי לא פחות (אם לא יותר). אבל ייתכן שזה פשוט כי נחשפתי אליה בגיל ההתבגרות אז היה קל יותר לשכנע אותי.
עם זאת, התחושה של שפתאום דברים מסתדרים ומתבהרים מוכרת לי מהקשרים אחרים ומאד אהובה עליי. אשרייך שזכית בה גם אם לא שכנעת את קטני האמונה…
לילה טוב
♥
אני גם חושבת, כמו מוטי, שזה שרידים של כל מיני סיפורי אלילים שנאספו להיות אל(יל) אחד.
שאלתי את עצמי איך לענות לכם והנה נתקלתי בפיסקה שכתבתי באחד הפוסטים הישנים שלי (אני עושה קצת עבודות תחזוקה מאחורי הקלעים) וזה נראה לי הדבר ההכי הולם להגיד כאן:
אני לא מצפה דרך בלוגים לשכנע אנשים באמיתות דבריי. אני רק מקווה לעורר אנשים למחשבה, לתת לאנשים הזדמנות לראות נקודת מבט שלא נתקלים בה הרבה בארץ. ולעודד אתכם לחשוב, לשאול שאלות, לקרוא בעצמכם את הספר הזה שנקרא "הברית החדשה", ולהעיז לשאול את אלוהים אם מה שכתוב שם זו האמת.